באפריל, חג השיגועים
איזה חג קליל וסבבי בלי שום מגילות והגדות וסיפורי מלחמות של יהודים ועמלקים, אה? מי הגאון שהמציא אותו, ולמה, למה רק יום אחד? אז ככה: מקורו של החג הינו באירופה של המאה ה- 16, והוא קשור לכך שבתקופה זו הוחלט לשנות את לוח השנה ולהעביר את 'ראש השנה' וחגיגותיו מראש חודש אפריל לראש חודש ינואר. מכיוון שזה קרה מזמן ואין מי שיאשר את אמיתות הדברים, נצטרך להסתפק בהשערה המקובלת שכמו היום, גם באותם ימים היו אנשים שמרנים שרצו שהכל יישאר כמו שהיה תמיד והם התנגדו לשינוי. בתור גמול, הם החלו לקבל ממכריהם באחד באפריל מתנות שטותיות או הזמנות מפוברקות למסיבות ראש השנה שלא היו ולא נבראו. עם הזמן, המנהג השתרש ויום זה הפך לחג של מתיחות, שיגועים ושטויות. בצרפת, למשל, היה נהוג להדביק לעוברים ושבים ברחוב דגים על גבם, למזלם היו אלה דגי נייר ולא דגים אמיתיים...
כשאני הייתי ילד, וגם זה כבר היה די מזמן, נהגנו 'לשגע' מתי ואת כל מי שרק היה אפשר. 'השיגוע' הכי נפוץ היה לצלצל בפעמון הדלת ולברוח. היום בעידן שבכל בניין יש אינטרקום ומצלמות וידיאו, זה ממש לא מומלץ...
אחר כך גילינו את 'פצצת הסירחון', בתוך אמפולת זכוכית קטנה עם חומר צהוב, שהיינו קונים אחד ושומרים עליו מכל משמר. ואז כשהיה מגיע ה'זמן הנכון' (כאמור כל זמן היה הזמן הנכון), היינו נכנסים לאיזה מקום, זורקים בשקט את ה'פצצת סירחון' ובורחים. איףףףף כמה סירחון היה נשאר מאחורינו...אני מוכן להישבע שאפילו הסירחון הזה של פעם היה שוס יותר חזק מזה של היום...
אבל השיגוע הכי שווה שאני זוכר היה 'פצצת עיטוש' בתוך בקבוקון פלסטיק קטן (אני זוכר אפילו את צבע הבקבוק..אדום עם פקק כחול). היינו עולים לאוטובוס, מחביאים מאחורי הגב את הבקבוקון ומתחילים לפזר עננים של חומר עיטוש (כמו שמפזרים טלק). מייד אחר-כך היינו מתיישבים בסוף האוטובוס, כבר לא יכולים להתאפק מלצחוק, ומסתכלים על כל הנוסעים המסכנים שמתחילים לאט לאט ובזה אחר זה להתעטש, כל אחד עסוק בהתעטשות שלו בלי להבחין שכל האוטובוס מתעטש איתו. אוי, איך היינו נחנקים מצחוק בכל פעם שעוד מישהו היה מצטרף למקהלה...
בכתבה להלן נלמד 3 'שיגועים' מדליקים, שאפשר להשתמש בהם בכל זמן, אבל כמו עם בדיחות, גם כאן יש חשיבות גדולה לשאלת התזמון. חשוב לא להכריח אנשים ליפול בפח, אלא לארוב בסבלנות עד להזדמנות הנכונה, ואז לשגע. ככה זה עובד הכי טוב.
המתיחה הראשונה קלה במיוחד ואינה מצריכה כל הכנה:
הקש בעץ-
ערכו התערבות עם חברים שהם לא מסוגלים לשבת מתחת לשולחן ולהישאר את הזמן הנדרש בכדי שאתם תקישו 3 פעמים על שולחן ותספרו בהקשות בקול רם, 'אחת', 'שתיים', 'שלוש'. (חובה ממש לבצע את הפעולה זאת אומרת לנקוש 3 פעמים על השולחן ולספור בקול, אחת שתיים שלוש) תגידו להם שאם הם יצליחו, אתם תקנו להם גלידה, ואם יפסידו, אז הם יקנו לכם גלידה...
תנו להם להתיישב בשאננות מתחת לשולחן, הקישו 'אחת', 'שתיים', וזהו... עד כאן, עכשיו אתם יכולים ללכת לסרט, לאכול, לגלוש בטיפו, לעשות כל מה שלוקח הרבה זמן...המסכנים בחיים לא יעמדו בזה, באיזה שהוא שלב הם ייצאו משם, מה שאומר שהרווחתם גלידה...
המתיחה השנייה דורשת הכנה קלה, שותף ו"קורבן". אפשר לבצע אותה רק בתוך מקומות עם תקרה נמוכה יחסית. זו אחלה מתיחה והיא אפילו משתפרת בביצוע מול קהל.
'מקלחת קרה'
קחו קערת מרק מפלסטיק ומלאו אותם מים. תצטרכו גם כסא ומטאטא או לפחות מקל של מטאטא.
אחד מכם עולה על הכסא ומצמיד את הקערה לתקרה (זהירות, פחד גבהים). עכשיו השותף משתמש במטאטא כדי להצמיד את הקערה לתקרה. הראשון מסלק את הכסא ומסתלק בעצמו, מסתתר ומחכה בסבלנות.
ברגע שעובר ה 'פרייר התורן' מבקשים ממנו טובה שיחזיק לרגע את המקל כי יש לכם משהו דחוף לעשות. נותנים למסכן להחזיק ומסתכלים עליו ברחמים, עד שהוא מבין שהוא נפל בפח...ואז יהיה כבר מאוחר מדי. מה שהוא לא יעשה, חוץ מלהמשיך ולהצמיד את הקערה לתקרה עד קץ הימים, יסכן אותו בהרבה מים על הראש...
'טיפ רטוב'
המתיחה הזו מתאימה רק למסעדות, וגם אז, רק במצב שהמלצר/ית ממש ממש מעצבנים. למשל, אם הם לא הביאו את המנה הנכונה, נתנו לכם לחכות המון זמן, או התייחסו אליכם לא בנימוס.
חוץ מזה, מומלץ להתאמן קודם בבית על השיש קרוב לכיור לפני ביצוע המתיחה "על רטוב".
בסיום הארוחה, לאחר ששילמתם כבר את החשבון, תאמו בין כל הנוכחים את הבריחה בזמן (תאמינו לי, אתם לא תרצו להיות באזור כשזה יקרה), ואז בקשו מהמלצר/ית המעצבן/נת 2 כוסות מים ומפית.
מלאו כוס אחת במים עד סופה (בעזרת הכוס השנייה), זרקו פנימה את הטיפ (1 שקל), כסו בעזרת המפית את הכוס, הניחו את כל כף היד על המפית (היעזרו בתמונות), והפכו בזהירות את הכוס על השולחן. עכשיו השלב הקשה, בו עליכם לשלוף לאט את המפית מבלי להרים את הכוס כי אחרת אתם אלו שתרטבו...
הקפידו להצמיד את הכוס לשולחן ושלפו לאט את המפית. אם זאת מפית טישיו עבה תצטרכו לקרוע אותה לאט מסביב ולשלוף אותה בעדינות. זה הזמן לברוח כשאתם משאירים על השולחן כוס הפוכה מלאה מים, בתוכה 1 שקל, ומלצר/ית עוד יותר עצבניים שכל מה שינסו לעשות, יוביל לתוצאה אחת: שולחן רטוב ומטפטף ועבודת ניגוב..
בהצלחה, קליוסטרו
אשמח לשמוע מכם במייל על הצלחותיכם במתיחות, או רעיונות למתיחות מקוריות.
